<h1>ארחות חיים דין השבת גזלה סימן ב'</h1>
<h2>דף מג:</h2>
פרק המפקיד החושב לשלוח יד בפקדון אינו חייב באחריות עד שישלח בו יד. שלח בו יד אין צריך (לו) חסרון אלא אפילו [ה]עלה ממקום למקום ברשותו כדי לשלוח בו יד חייב [ופר"י] דהאי [ד]קאמרי' החושב ר"ל דבור כמו שמביא שם קרא על כל דבר פשע וגו'.
<h2>דף מד.</h2>
בפרק המפקיד השולח יד בפקדון בין על יד עצמו או על יד שלוחו חייב באונסין והרי הוא גזלן. שואל שלא מדעת חייב באחריות עד שיחזרנו לבעלים ואם החזירו (להם) [לקטן] או לעבד ונשבר בידם חייב להחזיר לבעלים. החוטף משכון מיד (המלוה) [הלוה] שלא ברשות ב"ד הרי זה נקרא גזלן וכ"ש אם נכנס לבית למשכנו שנאמר בחוץ תעמוד.
והשולח יד בפקדון של חבירו חייב באחריותו עד שיודיע לבעלים ואפילו [לא] שלח יד בכולן כיון שהגביהו כולו חייב באחריות כולן כגון שהגביה את החבית ליטול ממנה רביעית אבל אם הטהו ולא הגביהו אינו חייב אלא באחריות דמי רביעית ודוקא נגנבה אבל החמיצה חייב בדמי כולה דגירי דידיה (אקני) [אהני] ליה. [ואם] הגביה ארנקי ליטול ממנו דינר איבעיא לן אם חייב (בכללו) [בכולו] או לא ולצאת ידי שמים יחזיר והיכא שנשבע לו יוליכנו למדי.
